#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן נטילת לולב 1) בתחילה 2) בסוף?	"1) מצותו מעלות השחר [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; פ&quot;ט) דיש סוברים מהאיר פני מזרח (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] אבל כיון שאין הכל בקיאין בו לכתחילה צריך להמתין עד הנץ החמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) זריזין מקדימין למצות אבל בדיעבד יכול ליטלו עד שקיעה, ובדיעבד אם לא נטלו קודם שקיעה צריך ליטלו בין השמשות בלא ברכה עד אחר בין השמשות דר&#x27; יוסי [ביום ראשון הוא חיוב משום ספק דאורייתא לחומרא, בשאר ימים נכון הדבר דאין בו טרחה] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עיקר מצות לולב?	"כתב המחבר דעיקר מצות לולב הוא שעת ההלל כדי לנענע בהודו ואנא ה&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ואין כוונתו דהעיקר הוא לברך על הלולב בשעת הלל אלא העיקר הוא ליטול הלולב בשעת הלל אבל בודאי יכול לברך עליו בבקר בסוכה וכהנהגת המהדרין ואנשי ירושלים, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;)}"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל הלולב קודם עלות השחר ועדיין הוא אחוז בו?	"הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק אם המצוה הלקיחה או האחיזה, ורצה להביא ראיה מהעצה לכוין שלא לצאת עד אחר הברכה, ש&quot;מ דהמצוה הוא האחיזה, ודחה דשאני התם דלמעשה נטלו בזמן חיובו, אבל בסוף הביא ראיה דיוצא מדפריך בגמ&#x27; מדאגבהא נפיק ביה ולא אוקמיה כגון שאגביה קודם עלות השחר, וכן נקטו הכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) וריש&quot;א (קובץ תשובות ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ו) דהמצוה הוא האחיזה, אבל מצד שני החת&quot;ס ושו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;ג סי&#x27; תל&quot;ט) ורשז&quot;א (הליכות שלמה) ס&quot;ל דהמצוה הוא הלקיחה וצריך לחזור וליטלו פעם שני (פסק&quot;ת הע&#x27; 4), ועי&#x27; קובץ הלכות (פל&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) דמחמיר לכתחילה"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין?	"נוטלו מעלות השחר ומנענע ואע&quot;פ שאח&quot;כ יקרא הלל בלא לולב (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) "	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנהגת המהדרין?	"נוהגין לברך בסוכה בהנץ החמה ולנענע ואח&quot;כ הולכים לביהכ&quot;נ ומנענעין עוד בשעת הלל (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {וכן משמע מאנשי ירושלים דבסמוך דנטלו הלולב קודם שחרית ומסתמא כבר יצאו בה}"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נהגו אנשי ירושלים?	"יוצא מביתו ולולבו בידו, היה קורא ק&quot;ש ומתפלל ולולבו בידו [דאע&quot;פ שאסור להחזיק דבר בידו מ&quot;מ לולב מותר דלקיחתו מצוה ולא מיטריד ביה], קורא בתורה ונושא כפיו מניחו ע&quot;ג קרקע [דצריך לאחוז בעמוד התורה בשעת ברכה (מרדכי, ב&quot;י), ועי&#x27; בבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש מקילין לאחוז בלולב לקריאת התורה בזה&quot;ז], מנחם אבלים ומבקר חולים ולולבו בידו, נכנס לביהמ&quot;ד משגרו לביתו [דטריד בשמעתא ויפול מידו] (סוכה מ&quot;א ע&quot;ב ורש&quot;י שם, טור, רמ&quot;א)"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לנהוג כאנשי ירושלים בזה&quot;ז?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דמשמע מטור דדוקא מי שמפורסם למדקדק במעשיו מותר אבל לשאר אינשי אסור דמיחזי כיוהרא, ומיהו כתבו הא&quot;ר ובכורי יעקב (ס&quot;ק ד&#x27;) דגם היום יכול להוליך הלולב בידו לביהכ&quot;נ וכן כשמחזירו לביתו ואין בזה משום יוהרא (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ודבר זה על כל אדם לעשות וכך חובותינו וכך יפה לנו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;) {ואין העולם מקפידים בזה, וכבר כתבנו למעלה דהנרתיק הוי לשמירה ואינו נחשב כנטילה ע&quot;י דבר אחר}, והוסיף הבכורי יעקב (שם) דה&quot;ה בשעת קדיש אחר הלל ואחר הושענות מנהג כשר לאחוז הלולב בידו, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;ס סעי&#x27; ב&#x27;"	סימן תרנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול ולטעום קודם שמקיים מצות לולב?	"אסור לאכול, ולגבי טעימה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד להקל וכמ&quot;ש לגבי מנחה ומעריב אבל מדייק מתוס&#x27; (מ&quot;ו ע&quot;ב) דאפי&#x27; טעימה אסור והניחו בצ&quot;ע [ועי&#x27; בבכורי יעקב (ס&quot;ק ה&#x27;) דרצה לדחות הדיוק מתוס&#x27;], ולמעשה הכריע הבכורי יעקב (שם) דטעימה מותר וכמ&quot;ש בק&quot;ש ומגילה ומ&quot;מ אין להקל בטעימה אלא לצורך גדול וכמ&quot;ש המג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרצ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) דהתרוה&quot;ד אוסר טעימה בק&quot;ש ומגילה [ומסתמא ה&quot;ה בלולב] א&quot;כ אין להקל אלא לצורך גדול (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וכ&quot;כ החיי&quot;א (כלל קמ&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ז) דאין להקל לטעום אלא מי שחלוש, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל בחמין כמו קודם שחרית, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ח) כתב להחמיר אפי&#x27; בחמין משום חיבוב מצוה, וכ&quot;כ השדי חמד (מערכת ד&#x27; מינים סי&#x27; ג&#x27; אות כ&quot;ב) דיש להחמיר בב&#x27; ימים ראשונים דיו&quot;ט, ועוד הביא רוקח דחסידים הראשונים היו מתענים על חיבוב מצוה כגון לולב ושאר מצות {משמע דהוא חומרא רק במצות שבאין מזמן לזמן, ויתכן דזהו הטעם דהמג&quot;א מחמיר במגילה ולא בק&quot;ש, אבל עדיין צ&quot;ע מבדיקת חמץ דהתם הוא ג&quot;כ בא מזמן לזמן ולא מחמירים בטעימה, ואולי מפני שהוא מצוה דרבנן משא&quot;כ מגילה הוי דברי קבלה}"	סימן תרנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) דבמקום צער וחולי לא קבלו על עצמן להחמיר"	סימן תרנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הולך בדרך ומצפה שיגיע למקום לולב?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר דצריך להמתין עד חצות [ולא עד בכלל דאז הוי בכלל תענית (בכורי יעקב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], אבל החת&quot;ס מקיל דהוי כשומר ולא ישכח ומותר לאכול מיד, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) דמי שחלש לבו יכול להקל לאכול, ולגבי טעימה אחר שחרית בודאי אין להחמיר כלל {משמע דשומר עם טעימה מהני קודם כל מצות, והקובץ הלכות (פל&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל בשומר אפי&#x27; לאכילה וכדעת החת&quot;ס}"	סימן תרנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לאכול באיסור 1) במצוה דאורייתא 2) במצוה דרבנן?	1) לעולם צריך להפסיק 2) א&quot;צ להפסיק אלא אם ליכא שהות ביום לקיים המצוה	סימן תרנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שני?	"דינו כיו&quot;ט ראשון דאין לזלזל בה וצריך להפסיק באמצע הסעודה (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) השיג דאין זה הכרח"	סימן תרנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביום ראשון 1) אם המתין עד חצות והתחיל לאכול 2) אם התחיל קודם עלות השחר?	"1) כיון דמותר לו לאכול הוי כאילו התחיל בהיתר וא&quot;צ להפסיק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) 2) כתב הרמ&quot;א בשם הר&quot;ן אם התחיל קודם חצי שעה קודם עלות השחר הרי התחיל בהיתר וא&quot;צ להפסיק, והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי צריך להפסיק בעלות השחר מחמת תפילה כ&quot;ש ביו&quot;ט משום קידוש, ותי&#x27; הבכורי יעקב דמיירי כשהפסיק להתפלל שחרית וגם עשה קידוש אבל שכח ליטול לולב והמשיך סעודתו ובזה אמרינן דא&quot;צ להפסיק כיון שהתחיל בהיתר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והביה&quot;ל (ד&quot;ה יותר) מפקפק בתירוצו דהרי הפסיק להתפלל וכשהוא ממשיך אח&quot;כ לאכול לא מקרי התחיל בהיתר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה בדאיכא) מצדד דהר&quot;ן לא כוון להקל בלולב קודם עלות השחר אלא בשאר מצות דאורייתא כגון ק&quot;ש של ערבית אבל בלולב מודה להט&quot;ז דכיון שהפסיק להתפלל תו לא מצי להמשיך [וזהו דלא כהרמ&quot;א]"	סימן תרנב סעיף ב		
